לאחרונה נפטר שורד השואה הרב שמואל ה. בגיל מאה ושתיים, שאלו אותו פעם, כיצד היו אנשים באושוויץ שאבדו את האמונה ואתה כן נשארת אדם מאמין. מה ההבדל בינכם. הרי עברתם יחד את שנות הזעם ושתיתם את כוס התרעלה ללא שום הבדל?

הוא ענה "מי שאבד את האמונה במלחמה, היה חסר לו בידידות עם הקב"ה"

מהי אותה ידידות?

רבדים רבים לקשר של האדם עם בוראו, יש בו עומק ורוחב, פשטות ותמימות. שכל ורגש. כולם גורמים לו לאדם חיבור להקב"ה. עיקר העבודה של  האדם לגרום שהחלקים הללו יתחזקו את הקשר גם שלא בשעת תפילה ולימוד תורה.

ביטחון בה' איננו רק דבר סגולתי בשעת צרה, הביטחון הוא חלק מבניית הקשר שלנו עם הקב"ה, גילוי וסיבה לידידיות, זאת שמקשרת בין האדם לבוראו בשיח תמידי בכל אתגרי החיים אבל לא רק אלא גם:

ביטחון בה' הוא דרך ואורחות חיים של האדם המאמין, באמונה ובביטחון הוא ימצא עוגן בשעת צרה,  יאחז בה בקרניה ולא ייותר הגם שהעיני בשר איננו רואה תוצאה ופרי. האדם המאמין ייתן הודאה ושבח להקב"ה עוד בטרם תבוא הישועה, כי בעיני רוחו הישועה כבר באה, האמונה הפכה את הדבר כביכול למציאותי.

מסיבה זו הגר"א אומר כי עיקר נתינת התורה היא ללמד ולהביא את בני ישראל לבטחון בהקב"ה.

עם כל הכבוד לעולם העשייה, רק לימוד התורה נחשב כערך יחידני בפני עצמו, בו הדרך היא בעצמה המטרה. מי שמשקיע בלימוד התורה אף על פי שלא רואה ברכה בעמלו זוהי גם סוג של ידידות. וזו היא ידידות שלמה המלך:

האות המיוחדת לחודש כסליו היא האות ס' , על שם הפסו שמתחיל באות ס' "סומך ה' לכל הנופלים" שביאורו: הגם מי שלמד תורה אך לא ראה ברכה כפי השקעתו בטווח הקצר, יקבל את חכמת התורה במתנה-בשינה.  כפי שנאמר על שלמה שקבל את חכמת התורה במתנה. מתוך הידידות שהיה לשלמה עם הקב"ה בעמל התורה שלו.

על פי האמור ניתן לבאר את הפסוק "אוכלי לחם העצבים כן ייתן לידידו שנה" כלומר מי שמשקיע, אע"פ שאיננו רואה תוצאות מיד, הרי הוא בנה ידידיות ועל כן יקבל במתנה בשינה את חכמת התורה.

מהי איננה ידידות?

היה פעם אדם שזעק לחילוץ מתוך סבך היער אליו נקלע בטעות, הוא זעק לה' שוב ושוב והבטיח לחזור בתשובה, לפתע הגיח מסוק שבא לחלץ אותו. תודה ה'. הסתדרתי לבד. אמר האיש והחל לסמן למסוק להיכן להגיע.. זאת איננה ידידות.

המהר"ל מבאר מילולית כי המילה 'ידידות' נקראת מלשון זו, 'יד' שאדם עומד מול חבירו ולוחץ יד אחת אין זה ידידות אלא ביטוי וקוד תרבותי אנושי, לחיצת שתי ידידים בו כל גופם של שני האנשים עומדים זה מול זה ומעמידים עצמם אחד לשני. בשתי ידיים – ידידות. מלשון יד ועוד יד.

חודש כסלו הוא חודש הידידות:

י"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב שבטי י-ה. חודש כסליו הוא כנגד שבט בנימין שעליו נאמר "ידיד ה' ישכון לבטח עליו" בנימין זכה למקום המקדש שנקרא מקום ידידות. השכינה שורה על בנימין ועוטפת אותו בביטחון מתוך הידידות העמוקה שלו עם הקב"ה.

בית המקדש נקרא מקום ידידות, שם הקב"ה מראה לעם ישראל את חיבתו הגמורה והטוטלית בעשרה ניסים, ועם ישראל מכוון את כל כוחותיו, תפילותיו, קורבנותיו, ורחשי לבו להקב"ה. מקום המקדש הוא נקודת החיבור העמוקה ביותר בין עם ישראל לה' יתברך.

דווקא בחודש כסליו בו טמאו בני יוון את המקדש וקדשיו, התגלה הידידות של הקב"ה עם בני חשמונאי ועם ישראל בהתגלות פח השמן ובניצחון מעטים את המרובים למעלה מן הטבע.

גם עם ישראל נקראו 'ידידים'. בשעת קריעת ים סוף, כאשר מלאו לבם בביטחון בהקב"ה וקפצו לים טרם נקרע לשנים. ולכן גם על שם הביטחון בשעה המיוחדת הזו נקראו ידידים.

לא רק על בנימין נאמר לשון ידידות גם על אברהם אבינו ושלמה המלך נאמרה ידידות זו כלשון הפסוק וביאור הגמרא במנחות נג: "יבא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים יבא ידיד זה שלמה המלך דכתיב (שמואל ב יב, כה) וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה בעבור ה'. בן ידיד זה אברהם דכתיב (ירמיהו יא, טו) מה לידידי בביתי ויבנה ידיד זה בית המקדש דכתיב (תהלים פד, ב) מה ידידות משכנותיך לידיד זה הקב"ה דכתיב (ישעיהו ה, א) אשירה נא לידידי בחלקו של ידיד זה בנימין שנאמר (דברים לג, יב) לבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל דכתיב (ירמיהו יב, ז) נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה"

הרבה ניסים נעשו לישראל בשאר חודשי השנה אך חודש כסליו מסמל את נס  הידידות, בין הקב"ה לעם ישראל. והלוואי שבחודש כסלו זה נזכה לנס מהקב"ה מתוך ידידיות.

נכתב על פי משנתו של רבי צדוק הכהן מלובלין לחודש כסליו וזה תמצית לשונו, ראש חודש כסלו ב'

ושם חודש זה כסלו והוא מלשון אם שמתי זהב כסלי וכן כי ה׳ יהיה בכסלך שהוא לשון מבטח עוז. נראה שעסק חודש זה שכל א׳ מישראל יהיה לו מבטח עז בה׳….

ובחודש כסלו יש לכל א׳ מישראל מבטח עז שיוכל לקנות עולמו בשעה א׳. שע״ז יש מבטח עז לישראל כמ״ש בזוה״ק (ח״א קמב א) על פ׳ עוז לו בך מסילות בלבבם ע״ש.

חודש טוב ומבורך.